My First Day At School

השמש ההיא, בת המזל

האמן הפופ הבריטי, סר פיטר בלייק ואמן הפופ האמריקאי בריאן ווילסון איחדו כוחות כדי להוציא בוקס-סט מסעיר למדיי. הקופסא המהודרת מכילה ספר בחתימת שני האמנים שבו מאמר, ראיונות עם ווילסון ובלייק, דיסק That Lucky Old Sun וPASS אוריגינלי למאחורי הקלעים של ההופעה. בנוסף לספר, ישנם 12 הדפסים של קולאז'ים מאת בלייק ו3 דפי תווים ומילים של שירו החדש של ווילסון, Midnight’s Another Day.

ישנם רק 1000 עותקים, אז מהרו להזמין. אם היו לי 900£ מיותרים, הייתי הולכת על זה.

עם כוכבים

shooting stars חזרה לעונתה השישית. האם תעמוד במבחן הזמן? שפטו לבד.

מראה מראה

מה לי ולכדורגל? אבל כשיש שימוש כה משעשע בוינטג' סיקסטיזי אנגלי, אפילו כדורגל נראה פתאום שיק.

לרגל תחילת עונת הכדורגל האנגלי והקמת האתר mirrorfootball.co.uk, חברת פרסום אנגלית יצרה 48 פוסטרים המשלבים צילומי כדורגל מארכיון המירור.

באתר יש אינספור תמונות, כשהתצלום העתיק ביותר הוא מ1903. לחובבי הכדורגל זו כנראה חגיגה.

here come they might be giants

רק אחרי שסיימתי לערוך את מיקס טובעים במספרים, נזכרתי באלבום הילדים here come the 123's שהוציאו they might be giants לפני כמה שנים.

את הוצאת הDVD, ליווה במשך תקופה ארוכה פודקסט שבועי מאת ג'ון וג'ון בגילומם של ג'ון וג'ון בובות הגרב הכתומות.

כשיום אחד יהיה לי אחיינים אמריקאיים תקניים, כך הם ילמדו על מספרים, אותיות ומוזיקה.

Drowning by Numbers

01 Three Dog Night - One is the Loneliest Number
02 Pavement - Two States
03 Jimi Hendrix - Third Stone From The Sun
04 M Ward - Four Hours In Washington
05 Gang of Four - 5.45
06 BRMC - Six Barrel Shotgun
07 Love - Seven & Seven Is
08 David Bowie - Eight Line Poem
09 Jesus & Mary Chain - Nine Million Rainy Days
10 The Soundtrack Of Our Lives - Ten years ahead
11 The Mountain Goats - Eleven Bands
12 Spiritualized - The Twelve Steps
13 Big Star - Thirteen
ZIP

טום ווייטס הוא השטן.0

כה צודק הוא המגיב האנונימי מהפוסט הקודם-

ומתי כבר ייצא The Limits of Control, הסרט הבא של ג'ים ג'רמוש, במאי הקליפ ומי שגילה את יכולות המשחק של וויטס?

טום ווייטס הוא השטן

כמה זמן היינו צריכים לחכות עד שטרי גיליאם יואיל בטובו להנפיק סרט טוב? לפחות הטריילר מעורר ציפיות, ומאשר את מה שכבר ניחשנו- טום ווייטס הוא השטן.

טוויטר

ששש... יפה כמו ציוץ ציפורים.
1. Can - Sing Swan Song
2. Grant Lee Buffalo - Mockingbirds
3. Dawn of the Replicants - Ten Sea Birds
4. Marriane Faithful feat. Nick Cave - The Crane Wife
5. Muddy Waters - Canary Bird
6. Billy Bragg & Wilco - Birds And Ships
7. Shearwater - Sing Little Birdie
8. Simon & Garfunkel - Sparrow
9. Iron & Wine - Bird Stealing Bread
10. The Books - An Owl With Knees
11. Sufjun Stevens - Seven Swans

ZIP

זכויות צופים

נינה פאלי, בימאית הסרט Sita Sings the Blues, אומרת דבר פשוט- הסרט הזה הוא שלכם: צפו בסרט, הורידו אותו, שכפלו אותו, הקרינו אותו על קירות הבניינים, מקססו, מסמרו אותו, נסרו אותו (לראות אם יש לו התנגדות). פאלי שייכת לאמנים שהחליטו שכדי להפיץ את עבודתם, הם לא יטילו מגבלות כספיות או חוקיות, ויתירו צפייה חינמית באמצעים הדיגיטליים השונים תחת Creative Commons Attribution-Share Alike License. ומתוך אמונה, שמי שיאהב ויכבד את אומנותם, גם יתרום מכספו כדי להמשיך לקיימה.

לכל אמצעי הצפיה

Sita Sings the Blues הוא סרט אנימציה מוסיקלי, אינטרפטציה על הראמאיאנה, הסיפור ההודי האפי אודות האל ראמא ואשתו סיטה. פאלי מתמקדת בבעיות הנישואין של שני האלים, כפי שהיא עצמה חוותה בחייה הפרטיים. זהו סרט מתוק מלווה בפסקול נהדר המורכב משיריה של Annette Hanshaw, זמרת הבלוז האגדית.

This Is Not a Love Song

ט"ו באב. חג האהבה. בטח, יש סיבה לחגוג אהבה. במיקסטייפ הזה אני דווקא מבקשת לחגוג את החצי-הצלחות באהבה, את האובססיה, את ההתפכחות, את הבחירות השגויות, את היומיומיות, שהופכים את האהבה להרבה יותר מעניינת.

1. Lee Hazlewood - I'm Glad I Never

2. PIL - This Is Not a Love Song

3. 13th Floor Elevators - You’re Gonna Miss Me

4. Neil Young & Crazy Horse - My Heart

5. Belle & Sebastian - The Wrong Girl

6. Pylon - Precaution

7. Ciccone Youth - Addicted to Love

8. Blonde Redhead - Loved Despite of Great Faults

9. 80s - רוגל אלפר, רם אוריון, שלומי שבן

10. Casiotone For The Painfully Alone - Love Connection

11. Lee Hazlewood - Must Have Been Something I Loved

ZIP

הסוף

שני פרקים אחרונים של Psychoville- פרק 6/ פרק 7
אוף.

חיצי גורל אכזר ומטחי מרגמותיו

הקנדים תמיד היו עם מעט מוזר. בעוד ששכניהם מדרום עוסקים להם בתכניות מאחורי הקלעים של תוכניות טלויזיה או כוכבי קולנוע, הם החליטו שמה שחסר לעולם היא תכנית שמתארת את נבכי ההתרחשות מאחורי וילונות אולם התיאטרון, ומי ידע? מסתבר שהם צדקו.
Slings and Arrows היא דרמה קומית שחורה שמלווה את מאורעי קבוצת התיאטרון "Théâtre Sans Argent" (תיאטרון בלי כסף בצרפתית) בהכנותיהם לפסטיבל התיאטרון השייקספירי. היא נוצרה על ידי מרק מקיני, שחקן קומי ותיק וחלק מקבוצת Kids In The Hall שהריצה תכנית מערכונים בארה"ב וקנדה בתחילת שנות ה 90, ונכתבה על ידי מקיני עם סוזן קויין ובוב מרטין, שני שחקנים עם קילומטרז' מכובד בתיאטראות העולם. העלילה עוקבת אחרי הבמאי הספק משוגע, ספק גאון ג'פרי טננט (פול גרוס המצוין והזכור לטוב כמאונטי טוב הלב מ Due South הנשכחת והחביבה, ענין לפוסט משלו) שנקרא להחליף בבימוי המלט את אוליבר, המנטור שלו לשעבר שנפטר בפתאומיות. כמובן שעליו להתמודד עם מגוון בעיות רחב, אם זה הכוכב ההוליוודי שהוצנח לתפקיד הראשי, הפרימדונה הנשית המזדקנת, חברתו לשעבר שיוצאת עם גבר צעיר ממנו בהרבה וגם רוחו של אוליבר שחזרה לרדוף אותו ומבקרת ומנתחת כל שינוי שלו בהצגה. אה, האם הזכרנו שבפעם האחרונה בה הוא ביים את המלט זה נגמר בהתמוטטות עצבים?
כל אחת משלושת עונות הסדרה עוקבת אחרי הכנות למחזה אחר: המלט בעונה הראשונה, מקבת בשנייה והמלך ליר בשלישית. השם Slings and Arrows לקוח מתוך מונולוג ה"להיות או לא להיות" בהמלט ובעיות ההפקה בכל אחת מהעונות משקפת את בעיות הדמויות בהצגה. הסדרה מצליחה גם לשעשע, גם לשפוך אור על תהליך העבודה של במאי ושחקני תיאטרון וגם לספק כמה רגעי שייקספיר משובחים הודות לרקע של כוכביו, רובם ככולם שחקני תיאטרון שמכירים אחד את השני ואת חומר הנושא מפסטיבל סטראטפורד שהוא פסטיבל שייקספיר אמיתי ומפורסם בקנדה. כל זאת וגם אנו חוסכים לכם את אי הנעימות של ללכת לתיאטרון, איך לא תראו?

כל הפרקים קצוצים לחלקים באיכות בינונית ביוטיוב
טורנט של עונות 1 2 3

זה או אחר

כמו כל העולם, גם בריטניה שטופה בשגעת ריאליטי. בניגוד לאמריקאים, להולנדים ולארז טל, שממציאים פורמטים זדוניים במיוחד, מיזם הריאליטי האחרון באנגליה רווי בכוונות אומנותיות נאצלות. התכנית One & Other היא יוזמה של ערוץ SKY ARTS (אתר) והפסל אנת'וני גורמלי. Antony Gormley on the Fourth Plinth.
במשך 100 ימים ולילות, 2400 אנשים מרחבי אנגליה, יועלו כל אחד לשעה על משטח הממוקם על עמוד ליד פסל נלסון בכיכר טרפלגר. במשך השעה, הם יעשו ככל העולה על רוחם, במין נסיון לשרטט דיוקן של פני בריטניה. בינתיים, נצפו הרבה תחפשות מרשימות, כמה אנשים שבחרו לחטוף תנומה וכמה הופעות מרשימות במיוחד. הפרוייקט משודר בשידור חי, 24 שעות ביממה באתר הזה. באתר יש גם את מיטב הקטעים שמשודרים פעם בשבוע בערוץ.
בסה"כ יש משהו תמים ומעט מתוק בתוכנית הזו, שהרי מי שעולה לפודיום לא מתמודד על פרס ואין ממש סיכוי שמישהו יתפרסם מההופעה בתכנית. עיקר הביקורת נגד התכנית היא האם באמת מדובר באמנות. אבל בשביל תכנית ריאליטי היא משב רוח מרענן בקיץ לונדוני חם.

שלום לכל הקייטנים

שירים כיפיים בדרך לשדה התעופה.

1. בואי לאילת - ליאור ייני

2. Leningrad Cowboys & The Alexandrov Red Army Ensemble - Happy Together

3. The Shadowes - Les Girls

4. The Rolling Stones - Down The Road Apiece

5. Frank Sinatra - Leaving On A Jet Plane

6. The The - This Is The Day

7. The Raveonettes - Noisy Summer

8. Harrison Graig - Summer Holiday

9. Devendra Banhart - Carmensita מוקדש לבני

10. The Velvet Underground - After Hours

ZIP

mash-up

צפו בסרטון המשונה והמשגע הזה:

Mad Max

מקס הדרום הוא זכרון עמום. במובן מסוים, מקס הוא נבואה שהגשימה את עצמה. מקס הוא התגלמות כל מה שצ'אנל 4 מייצג כיום- דימויים מהונדסים, דמויות מתוכנתות, שטוחות וצבעוניות על גבול הקרקסי. צ'אנל 4 היה רק בן שלוש, כשהחליטו לברוא את max headroom, לטובת הנחיית תוכנית וידאו-קליפים:

מקס נהיה אייקון אייטיזי במהירות מסחררת. ואחרי שהוביל קמפיין עולמי לקוקה קולה, החליטו לפתח עבור הדמות סדרת טלוויזיה, Max Headroom 20 Minutes Into The Future ששודרה בצ'אנל 4 ובערוץ סינמקס האמריקאי. מקס גם הנחה טוקשואו באותו ערוץ ואף הוציא סינגל:

כשצ'אנל 4 ביקשו לעבור לשידורים דיגיטליים הם גייסו שוב את מקס המקשיש למסע הפרסום:

תיבת האוצרות

לאנגלופילים ו/או מכורים לטלוויזיה: אתר מופלא ומושקע על תולדות הטלוויזיה הבריטית- http://www.tv-ark.org.uk/. מוזיאון מופלא זה, מכיל מידע אודות דרמות, תשדירי שירות, תכניות קאלט ועוד ועוד. וקטעים להורדה, כגון זה-

המדינה זה אני, קלאודיוס

לא בטוח שהבנתי לגמרי את עלילותיה הסבוכות של שושלת קיסרות רומי. וגם לא בטוח שילדה בת 8 החוזרת ביום שישי מביה"ס אמורה לצפות בסדרה בה אשת קיסר מתחרה בזונה או קיסר מטורף חותך את בטנה של אחותו/אשתו ההרה ומוציא את עוברם. בכל זאת, הנחש המתפתל מעל דיוקנו של קלאודיוס והמוזיקה הדרמטית מצמררים ומושכים עד היום.

אלי אשד, חוקר התרבות, כתב מאמר מקיף ומרתק על תולדות הסדרה - קיראו בהנאה.

הסדרה נמצאת כולה, באיכות לא רעה - כאן (יש קליפים שיוצאים מסינק, אך קיימות להם אלטרנטיבות)

מלכים ג'

אמריקאים לא יודעים מה טוב (חוץ מאובמה ומPixar ומטינה פיי. טוב נו, הם יודעים קצת). מה יותר טבעי מלקחת השראה מהסיפור המקראי והמיתולוגי של שאול ודוד ולערוך לו אדפטציה מודרנית. הרי בבסיס מערכת היחסים בין דוד לשאול עומדים מרכיבים מושלמים למלודרמה- גבריות, מאבק בין-דורי, קנאה, יצריות וכמובן טירוף. מייקל גרין, יוצר הסדרה וממפיקי Heroes, התחיל לעבוד על הסדרה בימי שלטון בוש, והדימיון בין "ממלכת גלבוע" ובין ארה"ב כיום הוא רב- מדינה במלחמה עקובת דם, תחת שלטון יחיד של אינדבדואל יהיר ותאב-כח שמאמין כי זכה למעמדו בהשראה אלוהית.
Kings מתחילה בקרב דוד וגוליית. דוד, יפה העיניים, בשלב הזה הוא חפ"ש שבאקט גבורה עילאי מתייצב יחיד מול מכונת המלחמה המאיימת "גוליית" ומכריח את שתי הממלכות להכריז הפסקת אש. שאול ודוד נפגשים ומכאן מתחילה מערכת יחסים מסוכסכת ומרתקת שסופה ידוע מראש. הסדרה המצויינת הזו, שלא נופלת לקלישאות,מצויידת באנסמבל שחקנים נפלא שמובל ע"י השחקן הבריטי איאן מקשיין. מקשיין, שכבר הוכיח את יכולתו בDeadwood הנהדרת, בונה דמות מרתקת. שאול שלו הוא רב ניגודים- עוצמתי וחלש, ייצרי ומובס, אחוז טירוף וצלול, ערמומי ומושפע. הסדרה כתובה ומצולמת נהדר, האדפטציה המודרנית אינה כפויה- יש תחושה שתקופת המקרא עברה במנהרת הזמן ונחתה בהווה. מלבד יחסי דוד-שאול, הדמויות המוכרות יהונתן, מיכל, אבנר, שמואל אינן נפקדות. דילן בייקר, אחד מהשחקנים הטובים בארה"ב משחק בה תפקיד קטן ואת בנו משחק לא אחר ממקולי קלקין, כנסיך שגלה בגלל סטייה פטישיסטית לנעלי המלכה. וכמובן, סדרה אפלה, רבת רבדים ומעוררת מחשבה לא יכולה לשרוד בטלוויזיה האמריקאית. פרנסי NBC, החליטו כעבור ארבעה פרקים בלבד להוריד אותה מלוח השידורים של סתיו 2008 ולא לחדשה בעונה שניה. יתר 9 הפרקים שודרו הקיץ.
צפו בה, אבל באמת- יאללה!