סטוארט לי כתב וביים ב 2005 את אחד ממחזות הזמר המצליחים ביותר של השנים האחרונות, Jerry Spirnger - The Opera. אין זה מעשה חריג לעבד סרט מצליח או שירי להקה מפורסמת להפקת תיאטרון מסחררת- ראו מלך האריות, אבבא וכמובן מרי-לו (בקרוב בגרסא קולנועית, יישמור השם). אבל, סטוארט לי, קומיקאי וסופר שמעולם לא התנסה בכתיבת מחזות-זמר לפני כן, החליט לקחת את הפריק-שואו הטראשי של ג'רי ספרינגר ולעבדו לאופרה תקנית. יש לשער, שהפרוייקט התחיל כביקורת על מחזות הזמר המתועשים של העשורים האחרונים, שאין להם ערך אומנותי של ממש אלא מוכוונים לרווח מקסימלי. ובכל זאת, כשהאופרה עלתה, היא זכתה להצלחה ביקורתית מסחררת והקהל נהר בהמוניו. האופרה נדדה גם לברודוויי והציגה מאות פעמים. ראו את "ישו" וה"שטן" מתעמתים-
יש באופרה ריפרורים לאופרות נוספות, למשל למפיסטופולוס-
לאחרונה, לי כתב והגיש סדרה קצת מצחיקה בת 6 תכניות, Stewart Lee's Comedy Vehicle. כל פרק דן בנושא אחר- ספרים, דת, טלוויזיה, פוליטיקה, ארה"ב וכסף. לצפיה- כאן

פרנקי בויל והפרוקליימרס - שלישיה שהופרדה?
היא הומצאה ב1927, בעקבות הצלחת הdigestive biscuit שהיא בעצם עוגיה פשוטה שאין לה קשר לעיכול כלל. העוגיה נקראת על שם התפוזים שלנו! תפוזי יפו, שנודעו בעולם במתיקותם. אני מוצאת שהמקבילה הישראלית שלה היא ערגלית המשמש- משהו במרקם הג'ליי של המילוי ובספוגיות הבצק דומה, ואם רק יצפוה בשוקולד מריר, תתקבל גרסא עברית. הנה מה שיש לננה ממשפחת רויאל להגיד על הJaffa cakes-

בימים אלה הווקמן חוגג שלושים שנה ועוד רגע גם אני. נדמה לי שאני ובני גילי נולדנו לתוך עידן הקסטה- תקליטים עדכניים כמעט לא הודפסו ולאף אחד עדיין לא היה סי.די בבית. האלבומים הראשונים שקנינו היו בקלטות, וכיאה הסתובבנו צמודים לווק-מן וילקוט מלא קלטות מועתקות.
ראו אילו תמונות יפהפיות ומגרות נלקחו בסוף השבוע האחרון בפסטיבל המוזיקה גלסטונברי:
הדעות על Top Gear בבלוג חלוקות- הדוניזם מת על ההתלהבות הילדותית ממנועים שעושים וורררררםםםםם ועצלנות בסיסית חושבת שהיא אנכרוניסטית, self-indulgent, מיזוגנית וששלושת המנחים הגיזרים איבדו מזמן מקסמם.




קיצוני ביותר. Psychoville היא סדרה חדשה לBBC, שנכתבה ומבוצעת ע"י שני גאוני הקומדיה, 
