יום ראשון, 19 ביולי 2009

Stewart Lee - The Opera


סטוארט לי כתב וביים ב 2005 את אחד ממחזות הזמר המצליחים ביותר של השנים האחרונות, Jerry Spirnger - The Opera. אין זה מעשה חריג לעבד סרט מצליח או שירי להקה מפורסמת להפקת תיאטרון מסחררת- ראו מלך האריות, אבבא וכמובן מרי-לו (בקרוב בגרסא קולנועית, יישמור השם). אבל, סטוארט לי, קומיקאי וסופר שמעולם לא התנסה בכתיבת מחזות-זמר לפני כן, החליט לקחת את הפריק-שואו הטראשי של ג'רי ספרינגר ולעבדו לאופרה תקנית. יש לשער, שהפרוייקט התחיל כביקורת על מחזות הזמר המתועשים של העשורים האחרונים, שאין להם ערך אומנותי של ממש אלא מוכוונים לרווח מקסימלי. ובכל זאת, כשהאופרה עלתה, היא זכתה להצלחה ביקורתית מסחררת והקהל נהר בהמוניו. האופרה נדדה גם לברודוויי והציגה מאות פעמים. ראו את "ישו" וה"שטן" מתעמתים-

יש באופרה ריפרורים לאופרות נוספות, למשל למפיסטופולוס-

לאחרונה, לי כתב והגיש סדרה קצת מצחיקה בת 6 תכניות, Stewart Lee's Comedy Vehicle. כל פרק דן בנושא אחר- ספרים, דת, טלוויזיה, פוליטיקה, ארה"ב וכסף. לצפיה- כאן

יום שישי, 17 ביולי 2009

Smoke Gets in Your Eyes

1. Alix Combelle - Joyeuse fumee, Holy Smoke
2. Serge Gainsburg - smoke gets in your eyes
3. Howlin' Wolf - Smokestack Lighting
4. Captain Beefheart - Blabber n Smoke
5. Ohio Players - Smoke
6. Beck, Page, Bonham & Redding - Smoke & Fire
7. Gary Higgins - Thicker Than a Smokery
8. The Zombies - Smokey Day
9. Wilco - Spiders Kidsmoke
הורידו זיפ

לבקשת הקהל

פרק 5 של Psychoville, והפעם, סוויני טוד.

יום רביעי, 15 ביולי 2009

The Boyling Point

שעשועון חדשות אנגלי בו מנחה שנון ופאנל של קומיקאים נדרשים לאירועי השבוע החולף?
א. Mock the Week
ב. Have I Got News For You
ג. 8Out of 10 Cats
ד. כל התשובות נכונות
באופן מעט חסר בושה ולשמחת כולנו, מתקיימים במקביל שלושה שעשועוני חדשות כמעט זהים. HIGNFY היא הותיקה בהן, ולכן גם המיושנת ביותר. הפאנליסטים הקבועים הם פול מרטון, קומיקאי פיזי עייף עם שטיקים מעייפים ואיאן היסלופ הוא עיתונאי פושי שמאלי שנוטה להסתבך בתביעות דיבה. קשה לרענן אחרי 37 עונות של פורמט קבוע, אך האורחים המתחלפים ושנינות הכותבים מחפים על עייפות החומר. העונה האחרונה- כאן.
ג'ימי קאר, ילד סוטה בחליפת בר מצווה, מנחה את 8 מ10 חתולים. היא משודרת בצ'אנל 4 הקז'ואלי ולכן האוירה קלילה יותר. כך, יש למשל סיכוי טוב יותר שידברו על מה שקרה בבית האח הגדול בשבוע החולף מאשר עמדת אירופה ביחס לתקיפת אירן. מלבד קאר הנהדר, הבונוס הרציני הוא הופעתו השבועית של הקומיקאי הענק שון לוק. ביוני החלה עונתה ה8 וניתן לראותה כאן.
ללא ספק, השעשועון המוצלח והפרוע ביותר הוא Mock the Week, שהשבוע החלה עונתה השביעית- פרק1. הוא מתבסס יותר על יכולת הסטנד-אפ של ארבעת הקומיקאים הקבועים והמנחה הנהדר דרה או'בריין. פרנקי בויל הסקוטי הוא הפאנליסט המצחיק ביותר ומייצר השערוריות הסדרתי. לקתולי הזה אין אלוהים ואין פרה קדושה שהוא לא שחט- דת, פוליטיקה, פדופיליה, המוות של דיאנה, כל הטבואים שבריטים עדיין נתקפים בתדהמה כשמישהו מעז לדבר עליהם.
הנה קישור לסטנד-אפ והנה מקבץ מייצג של מעלליו:

פרנקי בויל והפרוקליימרס - שלישיה שהופרדה?

יום שני, 13 ביולי 2009

זוהי יפו, עוגה, זוהי יפו

יש התופסים את מטבח העילית הבריטי כאוקסימורון. הרי זו המדינה שהצליחה להמציא פלאות קולינריות כמו פאי כליות, fry-up לארוחת בוקר צהריים וערב וfried mars bar. כאן כוהנת המטבח האנגלי, דיליה סמית' מדגימה באלגנטיות כיצד גם אתם יכולים לתרום לסטטיסטיקת המדינה השמנה באירופה. שימו לב לתגובה של ג'ון סנואו.

יש כמה מוצרי מדף שהם שם דבר בתרבות הבריטית, והם מרבים לאזכר אותם (למשל כאן בסדרה הכיפית spaced בסצנה אופיינית). הjaffa cake היא למעשה אינה עוגה, אלא ביסקוויט ספוגי עגול מצופה מרמלדת תפוזים ומעליה שכבת שוקלד מריר.
היא הומצאה ב1927, בעקבות הצלחת הdigestive biscuit שהיא בעצם עוגיה פשוטה שאין לה קשר לעיכול כלל. העוגיה נקראת על שם התפוזים שלנו! תפוזי יפו, שנודעו בעולם במתיקותם. אני מוצאת שהמקבילה הישראלית שלה היא ערגלית המשמש- משהו במרקם הג'ליי של המילוי ובספוגיות הבצק דומה, ואם רק יצפוה בשוקולד מריר, תתקבל גרסא עברית. הנה מה שיש לננה ממשפחת רויאל להגיד על הJaffa cakes-

Is it 'cos I is black?

כולם מדברים על ברונו האוסטרי השערורייתי. אנחנו לא שוכחים איפה ברונו התחיל, ממש כמו אסי עזר- ככתב התרבות של Ali G, האלטר-אגו הראשי של סשה ברון כהן.

עלי ג'י א.ק.א אליסטר לסלי גרהם, הוא דוגמא קלאסית לChav, אנגלי לבן שמספח מאפייני תרבות שחורה- ג'מייקנית- אקצנט קריבי, שמיעת מוזיקת היפהופ רגאיי וג'אנגל ולבוש אופייני. אין מרחק רב בין דמויות של ברון כהן- כולן משתמשות ב"תומתן" וב"בורותן" כדי לשאול את השאלות הכי קונטרוורסליות ולהתנגח בקיצוניים שבקיצונים. אבל הסיבה שעלי ג'י הוא האלטר-אגו האהוב עליי הוא שעלי ג'י בועט בבטנה הרכה של התרבות האנגלית המהוגנת. עלי ג'י הוא קודם כל אנגלי, ולא זר חוצני כמו בוראט או הומו אקצנטרי כמו ברונו. הוא אנגלי לבן שמעדיף לאמץ תרבות שחורה זרה, מושפעת דווקא מהמהגרים ומאמריקה. הוא מעדיף להשתמש בשפה מקולקלת בדיאלקט זר. ובאנגליה שבה מפלגת הימין הקיצוני, הBMP, זוכה למספר המושבים הגדול ביותר בקבינט האירופי, יש הכרח לדמות כזו. ועלי ג'י אכן עורר סערות בשעתו.
תרבות הChavs היא תרבות הולכת ומתפשטת בקרב הנוער הבריטי. הצ'אב הוא שם כללי לפושטקים לעיתים עבריינים קטנים, שנעים בכנופיות, שותים ומתפרעים בכל רחבי אנגליה. גילם נע מ7 עד שישים. קוד הלבוש והתנהגות זהים בין אם מדובר בליברפול או ברדינג. צ'אב או chavette טיפוסיים לעולם לא ייתפסו בלי חליפת ספורט (עדיף של קאפה), טריינרס לבנות, הרבה בלינג וכובע מצחיה של burberry. ויקי פולארד, היא מאט לוקאס מlittle britain היא מלכת הצ'אבטיות. הנה יום טיפוסי בחיי ויקי.

יום שבת, 11 ביולי 2009

psycho

יא בא ייה, איזו סדרה. כבר המלצנו על Psychoville בחום, אבל לכזה פרק מופתי כמו הפרק הרביעי, לא ציפינו. פרק שהוא כולו הומאז' ישיר לסרט "Rope" לאלפרד היצ'קוק. הסרט מ1948, הוא אדפטציה למחזה שנכתב ב1929 אודות שני סטודנטים החונקים למוות את חברם לכיתה ממניעים אסטתיים-ניטשיאניים ומחביאים את הגופה בתיבת עץ בדירתם. המחזה נכתב בהשראת מקרה הרצח המפורסם שביצעו לאופולד ולואב, שביקשו לבצע את הרצח המושלם. המחזה והסרט מתרחשים בREAL-TIME, במהלך ערב אחד בלוקשיין אחד, דירת הרצח. לשם כך, היצ'קוק ביקש לערוך ניסוי קולנועי בו הסרט כולו מצולם בשוט אחד. זה כמובן, היה בלתי אפשרי בעידן הפילם, כשכל מגזין פילם מצלם רק כ11 דקות. לכן, סוף כל סגמנט מסתיים באובייקט כהה, כגב או כתיבת העץ, וממשיך באותה נקודה. זה נותן את האשליה של שוט אחד מתמשך. זהו גם הסרט הראשון בו היצ'קוק השתמש בטכניקולור, והשימוש בו הוא מקסים- הסרט מתחיל באור יום ועובר דרך שקיעה מרהיבה ומסתיים בחושך ובפתרון הרצח. למעשה, היצ'קוק הפרפקציוניסט הידוע צילם מחדש כמה סגמנטים כי הוא לא היה מרוצה מצבעי השקיעה. היצ'קוק כינה את הסרט "ניסוי קולנועי שכשל", אך כמו כל סרט של היץ', הוא מותח, פסיכולוגיסטי ומהנה. שני הסטודנטים הם ניהיליסטיים במידה וג'יימס סטוארט הוא כתמיד חריף, אירוני ונהדר.
פרק 4 של פסיכווויל הוא הומאז' מדוייק ל"חבל"-נעימת הפתיחה (שהיא דווקא מ"פסיכו"), עיצוב החלל, תנועות המצלמה, רקוויזיט הרצח, תיבת העץ, ההלבשה, הקאטים בין הסגמנטים (אף על פי שאין צורך בכך בצילום וידאו), הפסיכולוגיזם ועוד. וזה גם מצחיק נורא.
הנה פרק 3


ופרק 4

יום שישי, 10 ביולי 2009

המזרח התיכון

נחתה עליי רוח מקומית. המונח "מזרח תיכון" הוא מונח שהושרש בתחילת המאה העשרים באנגליה, כחלק מהלך הרוח הקולוניאליסטי. והרי זה כ"כ אנגלי מצידם לראות את עצמם כמרכז העולם, כערש התרבות, למען השם, הם החליטו שקו האורך אפס יעבור בארצם (לצרפתים לא היתה באמת מילה בועדה שהוקמה ע"י אנגלים). ובכל זאת, המנדט הבריטי לא הותיר חותם תרבותי ניכר בארצנו. מה שנתפס כמוזיקה ארצישראלית היה ממקור השפעה מזרח אירופאי או בלקני.
אז הנה אסופה של שירים עבריים ללא קשר לאנגליה בכלל. אגב, יוחזר המנדט הבריטי! (לא ככה?)






יום חמישי, 9 ביולי 2009

גטו שיק


יואי וריילי פרימן הם שני אחים צעירים מהגטו של שיקגו שעוברים לפרוורים הלבנים כדי לגור עם סבם השמרן והפרגמטי. השניים הם הפכים גמורים: יואי (על שמו של הפנתר השחור יואי פ. ניוטון) הוא סוציאליסט ורדיקל שחור וביקרותי באותה מידה כלפי חבריו ומפורסמיו השחורים כפי שהוא כלפי פולטיקאים ימניים. ריילי? ריילי אוהב בלינג בלינג וראפ וביצ'ס. 
הבונדוקס היא רצועת קומיקס של אארון מקגרודר שהחלה בעיתון של אוניברסיטת מרילנד (פיקנטריה אזוטרית: העורך של העיתון היה ג'ייסון בלייר שנתפס כמה שנים מאוחר יותר ממציא כתבות בניו יורק טיימס) ועברה למגזין ההיפ-הופ Source לפני שנקנתה לסינדיקציה על ידי יוניברסל אי שם ב 1999.
הקומיקס הצליח לעורר שעורירות קטנות פה ושם, כמו למשל כשיואי התקשר לקו לטרור אחרי ה 11 לספטמבר כדי לדווח להם שרונלד רייגן מממן טרוריסטים או כאשר הוא וחברו פרסמו מודעה בניסיון למצוא חבר לקונדוליזה רייס שתוכנה היה: "female Darth Vader type that seeks loving mate to torture" . הוושינגטון פוסט החרים את הקומיקס למשך שבוע לאחר הרצועה הזו, רפובליקנים חסרי חוש הומור שכמותם.  ב 2005 מקגרודר מכר את הזכויות לסרטים ולטלויזיה של הבונדוקס לסוני ועבר לפתח את סדרת הטלויזיה שמבוססת על הקומיקס לרצועת Adult Swim המשובחת של קרטון נטוורק. הסדרה מתהדרת במראה אנימה יפני למהדרין ועונה מספר 2 אפילו צויירה בחלקה על ידי סטודיו אנימציה יפנית הידוע Madhouse שאחראי ליצירות כמו נינג'ה סקרול ופפריקה. במהלך שידור העונה הראשונה הודיע מקגרודר שהוא מוציא את רצועת הקומיקס לחופשה ממנה היא לעולם לא שבה וככל הנראה גם לא תשוב, אם כי את ההיסטוריה שלה עדיין אפשר למצוא באתר של Adult Swim.
חלק מהדמויות שהופיעו בקומיקס ננטשו במעבר לטלויזיה אך כבונוס קיבלנו דמויות חדשות, למשל את סמואל ל. ג'קסון וצ'רלי מרפי בתפקיד אורח חוזר כשני לבנים עשירים שחזרו מעירק ומדברים ומתנהגים ככושים. מה שנקרא whiggers באמריקה, טרייד הוגן אם תשאלו אותנו



כיאה לסדרה שמשודרת בקונגרלומט אמריקאי המסרים הפוליטים רוככו מעט (הסדרה הוצעה תחילה לרשת פוקס שוויתרה עליה כי הייתה קונטרוורסלית מדי) והקללות כמובן מצונזרות כדי להגן על הנוער האמריקאי הרך אבל הביקורת החברתית חיה וקיימת. 
לא כל הפרקים אחידים ברמתם וסצינות הקרב המוגזמות מרגישות מעט מלאכותיות לפעמים, אבל כשהכל מתחבר, כמו למשל בפרק המשובח על משפטו של ר. קלי זוהי סאטירה חברתית מושחזת במיטבה. עונה 3 נמצאת כרגע בהפקה, בינתיים הרי לכם לינק  לעונות 1+2.
 

יום שני, 6 ביולי 2009

mix-cassette

בימים אלה הווקמן חוגג שלושים שנה ועוד רגע גם אני. נדמה לי שאני ובני גילי נולדנו לתוך עידן הקסטה- תקליטים עדכניים כמעט לא הודפסו ולאף אחד עדיין לא היה סי.די בבית. האלבומים הראשונים שקנינו היו בקלטות, וכיאה הסתובבנו צמודים לווק-מן וילקוט מלא קלטות מועתקות.
המיקס הזה מורכב משירים הראשונים שנורא נורא אהבתי בגילאים 12-15 (מביכים ככל שיהיו) מתוך קסטות שקניתי לבד, בלי השפעת אחיי הגדולים, ובעקבות בהייה בMTV ושמעתי הלוך וחרוש עד לקריעתן הבלתי נמנעת. המיקסטייפ האולטימטיבי שלי לגיל 14.



1. Jane's Addiction - Been caught steeling
2. Frank Black - Headache
3. איפה הילד? - העצב שלה
4. Blind Melon - No Rain
5. רעש - טים
6. Pearl Jam - Alive
7. קרח 9 - סרטים (אני קצת מבלפת, זה מעט מאוחר יותר, אך מתקשר לי לאותו ווקמן)
8. Suede - Animal Nitrate
9. Dinosaur Jr. - Not the Same
10. רמי פורטיס - שקיעתה של הזריחה
11. אסף אמדורסקי - חרש, ביבבה
להורדה- זיפ
עדכון- תודה על התגובות המרגשות. מהם שירי הקסטות האהובים עליכם?, שירים שהקשבתם להם עשרות פעמים בווקמן? אם יהיו מספיק, אני מבטיחה לערוך מהם מיקס- סיכום דור הווקמן.

יום שבת, 4 ביולי 2009

דיוויד לה מיטצ'ל

הגיע הזמן לדון בדיוויד מיטצ'ל.
יש כמה דברים שהאנגלי הממוצע סולד מהם במיוחד- צרפתים, אוכל צרפתי, כדורגל צרפתי ואנשי ה- Posh. אין ספק שהפער החברתי המשמעותי ביותר באנגליה הוא בין שכבת המשכילים האמידה לבין השאר. המלכה ובני משפחתה או חברי בית הלורדים הם מושא לעג יומיומי ואורח חייהם האנכרוניסטי משמש חומר מעולה לקומיקאים האנגליים. יש משהו כמעט אבסורדי בעומק הפער- בין זה לזה או בין זה לזה. אז מה קורה כשקומיקאי הוא בעצמו פוש?
דיוויד מיטצ'ל גדל באוקספורד למשפחה פושית (ופיתח תסביך משיחי). הוא גילה את המשחק ואת נטייתו הקומית בגיל צעיר וכיכב בכמה הצגות ילדים. בשנתו הראשונה ללימודי היסטוריה באוניברסיטת קיימברידג' הוא פגש בתיאטרון הפוטלייטס המפורסם את מי שיהיה שותפו המקצועי רוברט ווב הג'ינג'י. החיבור היה מיידי - הומור אינטלקטואלי המבוסס על אהבתם להיסטוריה, לספרות האנגלית ולשפה.
מיד בצאתם מהקולג' הם יצרו את תכניתם הראשונה Innocent Millions Dead or Dying: A Wry Look at the Post- Apocalyptic Age קומדיה על, איך לא, מלחמת העולם הראשונה. זה היה כישלון מסחרר, אך מפיק ממולח גילה את יכולת הכתיבה שלהם ושכר את שירותיהם כתסריטאים במספר תכניות קומיות.
הפריצה הטלוויזיונית הראשונה שלהם היתה ב2001 בThe Mitchell and Webb Situation (צפו). פסגת יצירתם עד כה היא סדרת המופת Peep Show- מיטצ'ל ו-ווב הם שני שותפים מתוסכלים מינית ומקצועית המתגוררים בדירת מועצה בדרום לונדון. לכאורה, זהו בסיס לעוד סיטקום על גברים בני שלושים שטרם התבגרו, אלא שמה שכה ייחודי הוא שהסדרה מוצגת מנקודת מבטם של שתי הדמויות הראשיות (או דרך מבטו של צד שלישי) וברקע נשמע voice-over של מחשבותיהם הכמוסות. יוצרי הסדרה מודים שהשראה הסגנונית באה מהסרט "להיות ג'ון מלקוביץ'" ושהשימוש בווייס-אובר ניטל מ"אנני הול" בו מופיעים כתוביות המגלות את רגשותיהם האמיתיים של הדוברים. עד כה שודרו 5 עונות כשהעונה השישית מיועדת לשידור בסתיו ועונה שביעית נכתבת בימים אלה. לצפיה- כאן או כאן או כאן או כאן (באחרון מופיעים גם שתי עונותיה של שיתוף הפעולה האחרון שלהם The Mitchell and Webb look).
ב2007 ווב ומיטצ'ל כתבו וכיכבו בסרט בעייתי למדיי "Magicians" אודות יריבות רבת שנים בין שני קוסמים שנאלצים לשתף פעולה בתחרות קסמים. ישנם רגעים נחמדים בסרט- אז אם צפיתם בכל עונותיה של peep show ובשאר שיתופי הפעולה של ווב ומיטצ'ל, צפו גם בו.
דייויד מיטצ'ל הוא פאנליסט קבוע בתכניות האקטואליה הקומיות, בQI והוא מנחה תכנית רדיו מקסימה הנקראת The Unbelievable Truth, בה קומיקאים צריכים לגלות חמש אמיתות בתוך הרצאה שקרית לגמרי על נושא כלשהו- לשמיעה.
לאחרונה ניתן לראות את בסדרת קליפים מקוונים בו דמותו הנרגנת כה מגיעה לעוצמות חדשות- לצפיה.
חמממממממממוד.

יום רביעי, 1 ביולי 2009

glastonbury fields forever

ראו אילו תמונות יפהפיות ומגרות נלקחו בסוף השבוע האחרון בפסטיבל המוזיקה גלסטונברי:
ושימו לב לליין-אפ.

יום חמישי, 25 ביוני 2009

ג'ף קונץ

האם ג'ף קונס נהיה רון אינגליש? פופאי כהשראה?
בכל מקרה, אם במקרה אתם בלונדון ביולי, קיפצו לתערוכה חדשה ומקיפה שלו בגלרית סרפנטיין

יום רביעי, 24 ביוני 2009

הסטיג נחשף!

הדעות על Top Gear בבלוג חלוקות- הדוניזם מת על ההתלהבות הילדותית ממנועים שעושים וורררררםםםםם ועצלנות בסיסית חושבת שהיא אנכרוניסטית, self-indulgent, מיזוגנית וששלושת המנחים הגיזרים איבדו מזמן מקסמם.
הוכחה לכך שאין לטופ גיר מה לחדש היתה בפרק הראשון של העונה ה13 ששודר השבוע. תכנית שלמה הוקדשה לעוד מירוץ טרחני בין מכונית, רכבת ואופנוע. נשמע מוכר? טוב שלא חזרו לפוצץ קרוואנים.
זאת ועוד, הסטיג, אותו נהג מרוצים מיתי ואפוף המסתורין, נחשף לאחר שנים של ספקולציות! באנטי-קליימקס מוחלט, הסטיג נכנס לאולפן וכמעט באגביות מסיר את קסדתו הלבנה. קלרקסון מחליף איתו מילה או שתיים וזהו. עכשיו ודאי תחל תקופה חדשה של ספקולציות- אם הוא אכן הסטיג. אבל, באמת, למי אכפת?
אז מיהו הסטיג? (התשובה במהופך)
!רכאמוש לקיימ

אליס אין צ'יינס 2

התרגשות גדולה- תמונות ראשונות מ"Alice in Wonderland" לטים ברטון.
מאט לוקאס (little britain) בליהוק מושלם כטווידלדי וטווידלם. אגב, היו שמועות שהוא עתיד לגלם את אלפרד היצ'קוק הצעיר, הדמיון ביניהם מושלם.

ג'וני דפ ככובען המטורף. קצת דומה לווילי וונקה, לא?

והלנה בונהם קרטר כמלכה האדומה המטורללת, כמובן.
נראה מבטיח. חבל שאת אליס מגלמת שחקנית בת 19 ולא ילדה בת 8 כראוי. נו שוין.

והכי הכי משמח מבחינתנו שאת חתול הצ'שייר יגלם אהובנו סטיבן פריי. מתאים לו חתול ג'ינג'י חייכן.

יום ראשון, 21 ביוני 2009

Too Hot To Handle

חם לי. מיקס קליל לצינון האוירה-



1. Brain Wilson - Our Prayer
2. Brain Wilson - Heroes And Villains
3. Buddy Holly - Heartbeat
4. Caribou - Melody Day
5. The Surfaris - Bombora
6. Delta 5 - Mind Your Own Business
7. Gaynael - Romentale et Sentimentique
8. BBQ & King Khan - Bimbo's Theme
9. The Troggs - Jaguar And Thunderbird
10. MC Hammer - U Can't Touch This
11. The Bees - These Are The Ghosts
12. The Trashmen - Surfin' Bird
13. Marie Laforet - Marie douceur, Marie coliere
14. Elvis Presley - A Little Less Conversation
zip!
עדיין חם.

יום שבת, 20 ביוני 2009

פסיכי!

קיצוני ביותר. Psychoville היא סדרה חדשה לBBC, שנכתבה ומבוצעת ע"י שני גאוני הקומדיה, Reece Shearsmith ו Steve Pemberton . הם היו גם אחראים לסדרה הקומית השחורה והנפלאה The League of Gentlemen (אתר רשמי, לצפיה).
מישהו שולח מכתבי "I know what you did" לחבורה של פריקים מטורללים מרחבי הממלכה הבריטית- עיוור בעל אוסף בובות ביני הגדול בעולם, גמד טלקינטי כוכבן פורנו גמדים לשעבר, אחות מיילדת המטפלת בבנה פרדי, בובת ההנקה, ליצן בעל פנים פנים מקועקעות בעל יד אחת, ומעריץ של רוצחים סדרתיים שמנהל עם אימו מערכת יחסים ארוטית. למה סוחטים אותם ומה הקשר ביניהם, על כך בקומדיה השחורה והביזרית הזו-

יום ראשון, 14 ביוני 2009

פלדה חמה

לסוציאליסטים אין חוש הומור. ראו האינטרנציונל ביידיש. ראו דב גורילה וטופי .
מארק סטיל הוא סוציאליסט מצחיק. הוא התחיל את הקריירה שלו כסטנדאפיסט לוחמני בחוגי השמאל הרדיקליים. מפיק (חזיר קפיטליסט) מהBBC זיהה את הפוטנציאל וגייס אותו לרדיו 5. שם, בחופש יצירתי כמעט מוחלט, הוא כתב והגיש סדרת תכניות על אירועים היסטוריים, מהפכות ואישים- The Mark Steel Lectures, כולם מנקודת מבט סוציאליסטית. סיסמתו היתה- "Give me thirty minutes and I’ll convince you of anything", מובן שהן היו גם כתובות היטב ושנונות. ב2003-2006, התכנית עברה לפורמט טלוויזיוני מחכים ומהנה. ניתן לצפות בסדרה כאן, וכאן. וגם להקשיב להרצאותיו כאן.
מ-ה-פ-כ-ה!

יום ראשון, 7 ביוני 2009

Cheese Dip

שירים על גבינה הם כל-כך צ'יזיים

1. Frank Zappa - The Voice of Cheese
2. פסיכופט צעיר - תגיד גבינה
3. Gang of Four - Cheeseburger
4. Aerosmith - Cheese Cake
5. Mr. Bungle - Cottage Cheese
6. Add [N] To [X] - Hit For Cheese
7. The Residents - Krafty Cheese
8. Nirvana - Big Cheese
9. Le Fils des Trois Mousquetaires - Sex and Cheese
10. Tom Waits - Paris Mood / un de Fromage
zip